האם ידעתם ש-3 שנים ושלושה חודשים לאחר שקיבלתם דו"ח חניה חלה עליו התיישנות והוא אינו תקף?

האם מישהו טרח להסביר לכם שלעירייה אסור לעקל רכב שערכו עולה על גובה החוב?

כיצד תשמרו על זכויותיכם מול הרשויות המקומיות.

בעקבות כתבה ששודרה בחדשות ערוץ 2 בה נחשפו שורה של ליקויים בתפקוד עיריית פתח-תקוה ורשות החניה העירונית, פנו מאות תושבים לעורך הדין יעקב פרטוש המייצג קבוצה גדולה של תושבים בעניין זה וסיפרו לו כי מעקלים הגיעו לדירותיהם וביקשו לעקל את רכושם במידה ולא ישלמו את הקנסות והוצאות העיקולים.

המעקלים לא הציגו כל הוכחה לתושבים ההמומים שלא זכרו כלל שלפני שנים רבות קיבלו דו"ח חניה. תחת לחץ ובלית ברירה שילמו אזרחים רבים דו"חות חניה שהתישנו ואשר נגבו על-ידי העיריות בניגוד לחוק.

לאור פניות רבות בעניין מגיש עורך-דין יעקב פרטוש מדריך מקוצר כיצד להתמודד עם דו"חות חניה לאזרח שלא בדיוק יודע מה לעשות כאשר מתדפקים על דלתו המעקלים אשר מאיימים לעקל את כל רכושו.

במדינת ישראל קשה למצוא תושב בעל רכב שלא קיבל דו"ח חניה בניגוד לחוק. מרבית הדו"חות ניתנים על אי תשלום חניה בפס כחול לבן והשאר ניתנים בגלל חניה על המדרכה.

כדי להתמודד עם פעולות הגביה האגרסיביות שבהן נוקטות בעת האחרונה הרשויות המקומיות מגיש לכם עו"ד יעקב פרטוש מורה נבוכים לדו"חות חניה.

עו"ד יעקב פרטוש מסביר שהרשויות המקומיות פועלות כיום מכוח פקודת המיסים גביה, שריד דרקוני מימים עברו שיש לו עדיין תוקף חוקי, שמכוחו העירייה היא גם התובעת, גם השופטת, גם המוציאה לפועל וגם הנהנית מהכספים.

עו"ד פרטוש מסביר שעצם העובדה שהעירייה עוברת על החוק בנושאים מסוימים, אין בכך כדי למנוע ממנה להפעיל אמצעי גבייה שונים ומשונים. הניסיון מלמד כי במקרים רבים מאוד גובה הרשות המקומית כספים שלא כדין, אם משום שהדוחות התיישנו ואם משום שלעירייה לא היו את האסמכתאות המקוריות המוכיחות כי כל הודעות הקנס נשלחו בדואר רשום.

מה עוצר את מרוץ תקופת ההתיישנות ?

כיום חלוקת הודעות עם דרישת תשלום קנס בצורה של מכתב תזכורת מטעם הרשות המקומית מהווה פעולה של תחילת ביצוע עונש המתחילה מחדש את מרוץ תקופת ההתיישנות בן 3 השנים, או שנדרשת הרשות המקומית לפעול אקטיבית על-ידי הטלת עיקול או רישום עיקול במשרד הרישוי. בכל מקרה גם אם תטען הרשות המקומית כי משלוח הודעות חוזרות על דרישה לתשלום הקנס מידי פרקי זמן הקצרים מ-3 שנים, מפסיק את תקופת ההתיישנות, הרי שעל הרשות המקומית להוכיח היטב את משלוח המכתבים "מפסיקי ההתיישנות" לבעל החוב.

כיצד אוכל לוודא כי אכן כל ההודעות נשלחו לביתי בדואר רשום מצד העירייה ?

יש לדרוש מהעירייה את האישורים המקוריים המוכיחים כי היא עמדה בנטל ושלחה את כל הודעות הקנס כנדרש בדין. לא כדאי להסתפק בפלטי מחשב ויש לדרוש את האישורים המקוריים המוכיחים כי אכן כל הודעות הקנס נשלחו במועד ובדואר רשום לכתובת בה מתגורר בעל החוב.

האם העירייה רשאית להוסיף לסכום הקנסות תוספת פיגורים ?

כפל הקנס שהיה נהוג בעבר בוטל זה מכבר ובמקומו נקבע מנגנון שלפיו במידה ולא שולם הקנס תוך – 90 יום ממועד קבלת הודעת הקנס, תתווסף עליו תוספת פיגור בשיעור 50% מהקנס או מחלקו שלא שולם לאחריה. בתום כל תקופה של 6 חודשים יתווסף לקנס תוספת פיגור של 5% נוספים מהקנס או מהחלק שלא שולם. דהיינו: ריבית קבועה של 10% על הקרן בכל שנה.

העירייה עיקלה את הרכב שבבעלותי שערכו עולה על סכום החוב האם זה חוקי ?

העירייה רשאית לעקל נכסים השייכים לחייב או לבעל החוב שהוא כמובן אותו אדם שהדוחות מיוחסים לו, אך העירייה לא יכולה בשום אופן לעקל רכב או רכוש של אדם אחר כדוגמת בן משפחה או קרוב של בעל החוב.

העירייה כמו כל מעקל אינה רשאית לעקל רכוש או כספים העולים בשוויים על סכום החוב או הקנסות.

האם העירייה יכולה לעקל כספים מחשבון הבנק שלי ?

העירייה יכולה להטיל עיקול על חשבון הבנק של החייב וזאת רק לאחר שבדקה מצידה כי החוב הינו בר גביה ושלא חלה עליו התיישנות וכל ההודעות נשלחו אל החייב והוא אכן קיבל אותן.

במידה והעירייה לא בדקה וביצע עיקול על דוחות שלא היתה רשאית לגבות מסתכנת בתשלום הוצאות לבעל החוב והחזר הכספים שעיקלה.

האם העירייה יכולה לבטל קנסות בגין דוחות חניה שלא התיישנו ?

לתובע העירוני הפועל מטעם היועץ המשפטי לממשלה יש סמכות מלאה לבטל קנסות או להפחית את תוספת הפיגור על פי החוק. להלן מספר מקרים בהם יכולה העירייה לבטל דו"חות:

1.הרכב חנה בזמן רישום הדו"ח בשל תקלה טכנית.

2.הודעת תשלום הקנס ניתנה לאדם שהוביל חולה קשה למתקן רפואי או ממנו.

3.בעל החוב לא קיבל את הודעות הקנס ( ניתן לקבל הפחתה גם במקרה שבעל החוב עצמו התרשל ולא הודיע על שינוי כתובתו במשרד הפנים).

האם העירייה רשאית להוסיף הוצאות גביה כתוספת לסכום החוב ?

עירייה אשר נוהגת להוסיף חיובים בגין הוצאות גביה עושה זאת בניגוד לחוק. לפני כ- 4 שנים אושרה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה להחזר הוצאות גבייה בגין דו"חות חניה שלא שולמו כתביעה ייצוגית אשר בבסיסה עמדה בחינת חוקיותן של הוצאות הגבייה.

*) אין באמור לעיל משום תחליף לייעוץ משפטי.

רבים נוטים לחשוב בטעות כי ברגע שסגרו את תיק הניכויים בשלטונות מע"מ ואת תיק החברה ברשויות מס הכנסה אין החברה קיימת עוד, אך לא כך הדבר, הגוף המשפטי ממשיך לחיות ולהתקיים ברשם החברות וצובר כל שנה אגרות שנתיות שכל חברה משלמת אותן לרשם החברות בין אם היא פעילה ובין אם לאו.

על כן, חיסול חברה מתבצע ע"י מחיקת האישיות המשפטית ברשם החברות בהתאם להוראות פקודת החברות עד לחיסול החברה באופן סופי.

איך מתחילים את הליך הפירוק ?

לצורך פירוק חברה בע"מ בדרך המהירה והיעילה ביותר על החברה להתחיל בהליך שנקרא על פי החוק "פירוק מרצון" שבו מחליטים החברים בחברה כי אין טעם לקיום החברה ובכך למעשה ניתן לעצור את הצטברות האגרות השנתיות מידי שנה.

מועד תחילת הפירוק הוא מועד קבלת החלטת הפירוק ומיום תחילת הפירוק תחדל החברה לנהל את עסקיה חוץ ממה שדרוש לצורך פירוק יעיל ואולם מעמדה וסמכויותיה של חברה בפירוק מרצון היא תאגיד בעל אישיות משפטית עצמאית כשל חברה רגילה, אך כשירותה מוגבלת למטרת פירוקה.

מהו משך תהליך פירוק החברה ?

משך הזמן אשר לו נדרשת חברה על מנת לסיים את כל הליכי הפירוק הם כ- 10 חודשים מיום תחילת הפירוק, אשר במהלכם נדרשת החברה להציג לרשם החברות תצהירים, הודעות שונות וכן מסמכים המאשרים קיום מספר אסיפות שקיימה החברה בהתאם לחוק.

יתר על כן, נדרשת החברה לפרסם את דבר קיום האסיפות ברשומות ולהודיע לציבור כי היא עומדת להתחסל ועל ידי כך ניתנת הזדמנות לנושים או לבעלי חוב להתנגד לחיסול החברה עקב חוב כלפיהם ו/או בכל טענה אחרת שיכולה למנוע את חיסול החברה.

איך מוחקים את חוב האגרות שצברה החברה ?

בסוף הליך הפירוק ניתן אף להגיש לרשם החברות בקשה אשר לה יצורפו אישורים מאת רשויות מס הכנסה ושלטונות מע"מ לצורך מחיקת חוב האגרות השנתיות שצברה החברה בכל התקופה בה לא היתה פעילה כלל בהתאם לתיקון שבוצע בחוק במהלך שנת 2004.

הערה והמלצה ;

ניתן לבצע את כל הליכי הפירוק באופן עצמאי מול רשם החברות, אך יש אמנם לקחת בחשבון כי חוסר ידע וניסיון מספיק בתחום זה יגרום לסחבת ארוכה מול רשם החברות שלא תוביל בהכרח בסופו של יום לחיסול החברה, לכן רצוי ואף מומלץ להיעזר בעורך דין אשר ילווה את כל הליכי הפירוק מתחילתם ועד סופם ועל ידי כך ייעשה הפירוק בצורה היעילה והמהירה ביותר.

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב ], התשנ"ה-1995 קובע כי פגיעה בעבודה הינה תאונת עבודה או מחלת מקצוע. ההבחנה בין מחלת מקצוע לבין תאונת עבודה הוא מבחן "הפיתאומיות" - אירוע שניתן לאתר אותו מבחינת זמן ומקום. פגימה שמתפתחת לאט ובהדרגה תוגדר כמחלת מקצוע. בעוד שפגימה שניתן לאתר אותה מבחינת הזמן והמקום תיחשב לתאונה. אולם, אט אט באה ההכרה כי פגיעה בעבודה אינה מתאפיינת רק כאירוע חד פעמי בעל אופי תאונתי, עם סימנים נראים לעין, כמו מכה או חבלה. ככל שהתפתחה התעשייה המודרנית וחלה גדילה במקומות עבודה שדרשו הליכי ייצור ספציפיים עם התמקצעות ממושכת או כאלה שדרשו מאמץ מתמשך, כגון קלדנות, גזרנות, עבודות עם חומרים רעילים או מזיקים - באה ההכרה בכך שגם צירוף של מקרים שכל אחד מהם הוא בעל אופי תאונתי, שלבדו אינו יכול להביא לתוצאה הסופית אך בהצטברותם יכולים לגרום לפגיעה בעבודה המכונה בשם מיקרוטראומה.

"תורת המיקרוטראומה" היא יציר הפסיקה שהתפתחה על מנת ליתן פיתרון מסויים לאותם עובדים שחלו במחלות הקשורות לעבודתם, אך לא הוכרו כמחלות מקצוע מאחר שהן לא היו מצויות ברשימה המחלות הסגורה בחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954.

תנאי ההכרה

בדומה למחלת מקצוע או תאונת עבודה במובנם הרגיל, נטל ההוכחה מוטל על הטוען כי נפגע בעבודה וכי פגיעתו נכללת בגדר מיקרוטאומה. ראשית, נדרשת הוכחה עובדתית כי מדובר בעובד שנפגע פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שנגרמו לו עקב עבודתו. שנית, כי נדרשת קביעה רפואית המקשרת בין התנועות הזעירות לבין הופעת המחלה.

חשוב להדגיש, כי תורת המיקרוטראומה אינה מטה של קסם, שיש בו כדי להביא להכרה בכל מחלה שיש לה קשר מסויים לעבודה כפגיעה בעבודה. ההכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה תיבחן על פי הכללים שנקבעו בפסיקה. ראשית, כי מדובר באירוע תאונתי של פגיעות זעירות שלבדן לא מהוות פגיעה ממש אך במצטבר באה הפגיעה. שנית, ראיות מפי רופא כי מדובר במצב שהוא תוצאה של פגיעות זעירות ולא תהליך הדרגתי. שלישית, הוכחת הקשר הסיבתי בין הפגיעות הזעירות המצטברות לבין התוצאה בה רואים פגיעה בעבודה.

הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי

הליכי התביעה במוסד לביטוח לאומי של נפגע הטוען כי פגיעתו היא בגדר מיקרוטראומה דומים להליכי התביעה של נפגע בעבודה במובנם הרגיל. בחינת התביעה תיעשה בשני מסלולים נפרדים. המסלול הראשון ,תביעתו של הנפגע להכיר בו כנפגע בעבודה, ולאחריו המסלול השני, תביעתו של הנפגע לקביעת נכות ולתשלום גמלת נכות.

תביעה על פי תורת המיקרוטראומה איננה תביעה פשוטה, מדובר בתביעה מורכבת המתנהלת בצורה קצת שונה בכל הנוגע להליכי הבדיקה והחקירה המתקיימים במוסד לביטוח לאומי. בשל אופיה זה, נטל ההוכחה המוטל על הטוען כי נפגע גדול יותר, בדרך כלל, מהנטל המונח על כתפיו של עובד שנפגע עקב מכה או חבלה.

הכרה בפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה

משהוכרה פגיעתו של הנפגע על פי תורת המיקרוטראומה הוא יהא זכאי ליתר הזכויות המוענקות לנפגעי עבודה על פי החוק והתקנות שהותקנו על פיו. ראשית, קבלת דמי פגיעה בעד פרק הזמן שאין הוא מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת. כלומר, תשלום בגין אובדן הכנסתו עקב הפגיעה. התשלום משולם עד לתקופה המירבית הקבוע בחוק. שנית, תעמוד לו הזכות להגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה במסגרתה הוא יוזמן בפני ועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו. במידה ותיקבע נכותו יהא זכאי הנפגע לתשלום מענק חד פעמי אם תיקבע לו דרגת נכות בשיעור % 10 עד % 19 או לקבלת קיצבה חודשית במידה ותיקבע לו דרגת נכות בשיעור % 20 ומעלה. כך גם זכאי הנפגע לזכויות נוספות, טיפול רפואי, ריפוי החלמה ושיקום מקצועי.

עובד מגיש תביעה נזיקית נגד מעסיקו בגיןנזקי גוף שאירעו לו במהלך העבודה.

בהנחה ומוכחת אחריות מצד המעסיק מכוח עוולת הרשלנות ו/או הפרת חובה חקוקה, האם ניתן להקטין את הפיצוי בגין אשם מצד העובד?

במהלך השנים השתרשה בפסיקה הנטייה להחמיר דווקא עם המעביד בכל הנוגע להתרחשויות ועוולות שבמקום העבודה ולהימנע מלהטיל אחריות או אשם תורם על העובד אלא במקרים חריגים.
הרציונל להלכה זו הינה כי המעביד הוא הצד החזק במערכת היחסים בין הצדדים והוא הקובע את נהלי העבודה, אמצעי העבודה וכיוצא והוא זה היוצר את הסיכון.
כך למשל, מעסיק שלא מעניק אמצעי הגנה לעובד שעובד בגובה ולכן העובד נופל ונפגע אינו יכול לטעון כי יש אשם תורם לעובד על שלא נזהר בגובה 15 מטר.
אך כמובן לכל כלל יש חריגים, ובמקרים מיוחדים כן יוכר אשם תורם.
לצורך הדוגמה, אותו עובד שעבד בגובה 15 מטר, אם נניח כי השתמש בסמים בזמן העבודה או שתה אלכוהול בהחלט ניתן לומר כי התרשל ויש לו חלק באחריות למקרה.

ההלכה בעניין סוכמה בעניין ע"א 655/80 מפעלי קרור בצפון בע"מ נ' אסתר מרציאנו, פ"ד לו(2) 592 (1982) כדלקמן:

"…במקרה שמדובר בתאונת עבודה, אשר בה נפגע עובד, יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ולהקל במידה רבה עם העובד בייחוס רשלנותו, שגרמה או שתרמה לתאונה. היסוד הרעיוני לקביעת הלכה זו הוא בכך, שהמעביד הינו זה המופקד על המפעל או על העבודה, שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו, ומתפקידו לדאוג, שתנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים, והעובד יודרך כראוי כיצד לבצע מלאכתו… עם זאת יש לבחון ולבדוק כל מקרה ועניין על-פי נסיבותיו, שמא חטא גם העובד ברשלנות של ממש, אשר צריכה להילקח בחשבון, שעה שבאים לקבוע את חלוקת האחריות לתאונת עבודה. כבר היו דברים מעולם, שחרף המגמה הבסיסית הנ"ל הוטלה על העובד אחריות כבדה משל המעביד…"
וכן בענין שיריזאן הנ"ל.

בעניין ע"א 435/85 מחמור בע"מ נ' אסתר אטדגי פרחאן, פ"ד מ"א(4) 524 (1987) מצינו:

רק אם יצליח המעביד המזיק להראות, שהעובד הפעיל שיקול-דעת עצמאי באופן שהוא יצר את הסיכון כתוצאה מהחלטתו החופשית ולא רק פעל בתוך דל"ת אמות הסיכון שיצר המעביד על-ידי הפרת חובתו החקוקה, עד שפגיעתו הייתה פועל יוצא מאותו סיכון, רק אז ייחס בית המשפט אשם תורם לעובד ויאמר, כי עליו לשאת בחלק מן הנזק".

]]> http://www.misrael.com/%d7%90%d7%a9%d7%9d-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%9d-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93-%d7%91%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a0%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%aa/feed http://www.misrael.com/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a5-%d7%91%d7%94%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%95%d7%aa http://www.misrael.com/%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a5-%d7%91%d7%94%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%95%d7%aa#comments Sun, 24 May 2009 11:10:46 +0000 ‫admin‬ http://misrael.com/?p=16

תעריפי שירותי עורך דין בכיר יקרים יותר משירותי עורך דין זוטר בחישוב שעת עבודה. אולם, אם אותו שירות נשכר לטווח ארוך והינו דורש רמת מומחיות גבוהה, ייתכן ועדיף לשכור את שירותיו של עורך דין בכיר מומחה כי בסופו של דבר ייקח לו פחות זמן לפתור את הסוגיות המשפטיות.
עורכי דין בדרך כלל מחייבים גם עבור שיחות טלפון. וודאו כי יש לכם סיבה טובה להתקשר לעורך דין שלכם בטרם תעשו זאת. לעיתים זה יכול להיות רעיון טוב לדבר עם המזכירה של המשרד עורכי דין ולראות אם ניתן לפתור את העניין דרכה או דרך אחד העוזרים.
עורכי דין גובים עבור זמני נסיעות (כמובן!). לכן, אם יש באפשרותכם הבחירה, תכננו את הפגישות במשרד העורך דין מאשר להתעקש שיבואו אליכם.
משרד עורכי דין אמור לספק לך חשבון מפורט לגבי כל חיוב. בעוד כל משרד עורכי דין מחייב באופן שונה, רבים מהם מחייבים לא רק על זמן עבודת העורך דין אלא גם על זמן עבודת העוזרים שלו, המזכירה שלו וכו'. בחנו את החשבון בקפידה ותראו כיצד תוכלו לעבוד עם משרד עורכי דין בצורה היעילה והחסכונית ביותר.

ככל שעורך דין מבזבז יותר זמן בהכנת התיק, כך תאלץ לשלם יותר. ההמלצה הטובה ביותר היא לפתח כמה שיותר קשרים אפקטיביים עם אנשי תמיכה ותשתדלו לקצר לעורך דין שלכם כמה שיותר תהליכים

תעריפי שירותי עורך דין בכיר יקרים יותר משירותי עורך דין זוטר בחישוב שעת עבודה. אולם, אם אותו שירות נשכר לטווח ארוך והינו דורש רמת מומחיות גבוהה, ייתכן ועדיף לשכור את שירותיו של עורך דין בכיר מומחה כי בסופו של דבר ייקח לו פחות זמן לפתור את הסוגיות המשפטיות.
עורכי דין בדרך כלל מחייבים גם עבור שיחות טלפון. וודאו כי יש לכם סיבה טובה להתקשר לעורך דין שלכם בטרם תעשו זאת. לעיתים זה יכול להיות רעיון טוב לדבר עם המזכירה של המשרד עורכי דין ולראות אם ניתן לפתור את העניין דרכה או דרך אחד העוזרים.
עורכי דין גובים עבור זמני נסיעות (כמובן!). לכן, אם יש באפשרותכם הבחירה, תכננו את הפגישות במשרד העורך דין מאשר להתעקש שיבואו אליכם.
משרד עורכי דין אמור לספק לך חשבון מפורט לגבי כל חיוב. בעוד כל משרד עורכי דין מחייב באופן שונה, רבים מהם מחייבים לא רק על זמן עבודת העורך דין אלא גם על זמן עבודת העוזרים שלו, המזכירה שלו וכו'. בחנו את החשבון בקפידה ותראו כיצד תוכלו לעבוד עם משרד עורכי דין בצורה היעילה והחסכונית ביותר.

ככל שעורך דין, או עורך דין פלילי מבזבז יותר זמן בהכנת התיק, כך תאלץ לשלם יותר. ההמלצה הטובה ביותר היא לפתח כמה שיותר קשרים אפקטיביים עם אנשי תמיכה ותשתדלו לקצר לעורך דין שלכם כמה שיותר תהליכים

אחד מן הצדדים בתביעה משפטית יכול לדרוש לעבור משרד עורכי דין. או בגלל שהלקוח פיטר את העורך דין או כי משרד העורכי דין משך עצמו מן התיק.
אם למהלך הזה יהיו תוצאות חיוביות או שליליות תלוי במספר נסיבות.
אם אתם חושבים לפטר את העורך דין שלכם או אם אתם חושדים כי העורך דין ימשוך עצמו מן התיק שלכם, חשוב שתבינו את זכויותיכם ואת ההשלכות שיכולות להיות לכך על המשך התיק
כאשר לקוח רוצה לעבור משרד עורכי דין במהלך משפט
ללקוח יש את הזכות המלאה לפטר את עורך דינו ללא ציון כל סיבה במהלך המשפט טרם סיכום התיק. הדבר אפשרי גם כאשר העורך דין מספק דירות רב ערך או אף אם הלקוח חייב כסף למשרד עורכי דין. למרות שהלקוח לא חייב להציג סיבה ממשית לפיטוריו של עורך דינו, סיבות נפוצות לשחרור עורך דין כוללות:

• ניגוד אינטרסים של המשרד עורכי דין
• חיכוכים על בסיס אישי בקשר לאסטרטגיה משפטית
• ישנם צרכים משפטיים שהעורך דין אינו יכול לספק

על העורך דין החובה להסיר עצמו מטיפול בתיק אם ייצוג הלקוח באותו תיק יפר את כללי האתיקה שבין עורך דין ללקוח או אם מצבו הנפשי של העורך דין אינו מאפשר לו טיפול ראוי בלקוח. אחרת, עורך דין רשאי להסיר עצמו מן התיק רק בגלל סיבות מוצדקות רק אם אינטרס הלקוח אינו נפגע באופן משמעותי.
סיבות מוצדקות כוללות:

• ניגוד אינטרסים. בין אם של העורך דין או של משרד עורכי דין.
• הלקוח מאשר
• חילוקי דעות בין הלקוח לעורך דין לגבי אסטרטגיות משפטיות
• הלקוח אינו משתף פעולה, אינו מתקשר ואינו ממלא את מחויבותו
• הלקוח לא שילם לעורך דין את שכר עבודתו
• פעילות לקוח שמוגדרת כלא חוקית או פלילית
• נטל כלכלי בלתי סביר
כיצד לשנות עורך דין במהלך משפט:

ללא קשר לסיבות בגינן רוצים לשנות עורך דין באמצע משפט, על העורך דין לעקוב אחר הנהלים והפרוצדורות לגבי יידוע בית המשפט לגבי מצב התקדמות התיק ולחכות לאישור בית המשפט לגבי השינוי. אם הלקוח שחרר את העורך דין, בית המשפט יאשר את השינוי. אולם, אם העורך דין מנסה לצאת מן התיק, בית המשפט עלול, תלוי בנסיבות כמובן, להורות לעורך דין להמשיך בייצוג הלקוח במיוחד אם זה ממש לפני המשפט או אם השינוי יהיה ממש לא הוגן כלפי הלקוח או כלפי צדדים אחרים.

אתם הבוסים, אם בכל זמן שהוא אתם לא מרוצים מהעורך דין המייצג אתכם, אתם יכולים לפטר אותו. אתם יכולים לפטר עורך דין בלי קשר לעמלה שנקבעה בהסכם העבודה ביניכם ואפילו אם התיק בהמתנה.

העורך דין זכאי לתשלום לכל התקופה עד למועד פיטורו בהתאם להסכם העבודה ביניכם.

דעו לכם כי פיטור עורך דין לאחר שהתביעה כבר הוגשה דורש אישור בית משפט. אם התיק כבר קרוב להגיע לבית משפט, ייתכן ובית המשפט לא יהיה מעוניין לאשר את התהליך אם יש מצב והוא יגרום לסחבת מיותרת. אלא אם כן בית המשפט יקבע כי יש עילה מוצדקת לפיטוריו של העורך דין.

בכמה מדינות בעולם ישנו חוק המאפשר לעורך דין המפוטר להחזיק בתיק שלכם עד התשלום עבור השירותים המשפטיים שכבר ניתנו.

כאשר אתם עורכים הסכם עבודה עם העורך דין שלכם וודאו מהם הנהלים לגבי המצב הנ"ל