עורכי דין בישראל

מיקרוטראומה - תורת הפגיעות הזעירות

פורסם בתאריך 14 באוקטובר 2009 – 10:32 | מאת admin

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב ], התשנ"ה-1995 קובע כי פגיעה בעבודה הינה תאונת עבודה או מחלת מקצוע. ההבחנה בין מחלת מקצוע לבין תאונת עבודה הוא מבחן "הפיתאומיות" - אירוע שניתן לאתר אותו מבחינת זמן ומקום. פגימה שמתפתחת לאט ובהדרגה תוגדר כמחלת מקצוע. בעוד שפגימה שניתן לאתר אותה מבחינת הזמן והמקום תיחשב לתאונה. אולם, אט אט באה ההכרה כי פגיעה בעבודה אינה מתאפיינת רק כאירוע חד פעמי בעל אופי תאונתי, עם סימנים נראים לעין, כמו מכה או חבלה. ככל שהתפתחה התעשייה המודרנית וחלה גדילה במקומות עבודה שדרשו הליכי ייצור ספציפיים עם התמקצעות ממושכת או כאלה שדרשו מאמץ מתמשך, כגון קלדנות, גזרנות, עבודות עם חומרים רעילים או מזיקים - באה ההכרה בכך שגם צירוף של מקרים שכל אחד מהם הוא בעל אופי תאונתי, שלבדו אינו יכול להביא לתוצאה הסופית אך בהצטברותם יכולים לגרום לפגיעה בעבודה המכונה בשם מיקרוטראומה.

"תורת המיקרוטראומה" היא יציר הפסיקה שהתפתחה על מנת ליתן פיתרון מסויים לאותם עובדים שחלו במחלות הקשורות לעבודתם, אך לא הוכרו כמחלות מקצוע מאחר שהן לא היו מצויות ברשימה המחלות הסגורה בחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954.

תנאי ההכרה

בדומה למחלת מקצוע או תאונת עבודה במובנם הרגיל, נטל ההוכחה מוטל על הטוען כי נפגע בעבודה וכי פגיעתו נכללת בגדר מיקרוטאומה. ראשית, נדרשת הוכחה עובדתית כי מדובר בעובד שנפגע פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שנגרמו לו עקב עבודתו. שנית, כי נדרשת קביעה רפואית המקשרת בין התנועות הזעירות לבין הופעת המחלה.

חשוב להדגיש, כי תורת המיקרוטראומה אינה מטה של קסם, שיש בו כדי להביא להכרה בכל מחלה שיש לה קשר מסויים לעבודה כפגיעה בעבודה. ההכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה תיבחן על פי הכללים שנקבעו בפסיקה. ראשית, כי מדובר באירוע תאונתי של פגיעות זעירות שלבדן לא מהוות פגיעה ממש אך במצטבר באה הפגיעה. שנית, ראיות מפי רופא כי מדובר במצב שהוא תוצאה של פגיעות זעירות ולא תהליך הדרגתי. שלישית, הוכחת הקשר הסיבתי בין הפגיעות הזעירות המצטברות לבין התוצאה בה רואים פגיעה בעבודה.

הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי

הליכי התביעה במוסד לביטוח לאומי של נפגע הטוען כי פגיעתו היא בגדר מיקרוטראומה דומים להליכי התביעה של נפגע בעבודה במובנם הרגיל. בחינת התביעה תיעשה בשני מסלולים נפרדים. המסלול הראשון ,תביעתו של הנפגע להכיר בו כנפגע בעבודה, ולאחריו המסלול השני, תביעתו של הנפגע לקביעת נכות ולתשלום גמלת נכות.

תביעה על פי תורת המיקרוטראומה איננה תביעה פשוטה, מדובר בתביעה מורכבת המתנהלת בצורה קצת שונה בכל הנוגע להליכי הבדיקה והחקירה המתקיימים במוסד לביטוח לאומי. בשל אופיה זה, נטל ההוכחה המוטל על הטוען כי נפגע גדול יותר, בדרך כלל, מהנטל המונח על כתפיו של עובד שנפגע עקב מכה או חבלה.

הכרה בפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה

משהוכרה פגיעתו של הנפגע על פי תורת המיקרוטראומה הוא יהא זכאי ליתר הזכויות המוענקות לנפגעי עבודה על פי החוק והתקנות שהותקנו על פיו. ראשית, קבלת דמי פגיעה בעד פרק הזמן שאין הוא מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת. כלומר, תשלום בגין אובדן הכנסתו עקב הפגיעה. התשלום משולם עד לתקופה המירבית הקבוע בחוק. שנית, תעמוד לו הזכות להגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה במסגרתה הוא יוזמן בפני ועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו. במידה ותיקבע נכותו יהא זכאי הנפגע לתשלום מענק חד פעמי אם תיקבע לו דרגת נכות בשיעור % 10 עד % 19 או לקבלת קיצבה חודשית במידה ותיקבע לו דרגת נכות בשיעור % 20 ומעלה. כך גם זכאי הנפגע לזכויות נוספות, טיפול רפואי, ריפוי החלמה ושיקום מקצועי.

תגיות: דיני נזיקין, להוסיף תג חדש