עורכי דין בישראל

אשם תורם לעובד בתביעה נזיקית

עובד מגיש תביעה נזיקית נגד מעסיקו בגיןנזקי גוף שאירעו לו במהלך העבודה.

בהנחה ומוכחת אחריות מצד המעסיק מכוח עוולת הרשלנות ו/או הפרת חובה חקוקה, האם ניתן להקטין את הפיצוי בגין אשם מצד העובד?

במהלך השנים השתרשה בפסיקה הנטייה להחמיר דווקא עם המעביד בכל הנוגע להתרחשויות ועוולות שבמקום העבודה ולהימנע מלהטיל אחריות או אשם תורם על העובד אלא במקרים חריגים.
הרציונל להלכה זו הינה כי המעביד הוא הצד החזק במערכת היחסים בין הצדדים והוא הקובע את נהלי העבודה, אמצעי העבודה וכיוצא והוא זה היוצר את הסיכון.
כך למשל, מעסיק שלא מעניק אמצעי הגנה לעובד שעובד בגובה ולכן העובד נופל ונפגע אינו יכול לטעון כי יש אשם תורם לעובד על שלא נזהר בגובה 15 מטר.
אך כמובן לכל כלל יש חריגים, ובמקרים מיוחדים כן יוכר אשם תורם.
לצורך הדוגמה, אותו עובד שעבד בגובה 15 מטר, אם נניח כי השתמש בסמים בזמן העבודה או שתה אלכוהול בהחלט ניתן לומר כי התרשל ויש לו חלק באחריות למקרה.

ההלכה בעניין סוכמה בעניין ע"א 655/80 מפעלי קרור בצפון בע"מ נ' אסתר מרציאנו, פ"ד לו(2) 592 (1982) כדלקמן:

"…במקרה שמדובר בתאונת עבודה, אשר בה נפגע עובד, יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ולהקל במידה רבה עם העובד בייחוס רשלנותו, שגרמה או שתרמה לתאונה. היסוד הרעיוני לקביעת הלכה זו הוא בכך, שהמעביד הינו זה המופקד על המפעל או על העבודה, שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו, ומתפקידו לדאוג, שתנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים, והעובד יודרך כראוי כיצד לבצע מלאכתו… עם זאת יש לבחון ולבדוק כל מקרה ועניין על-פי נסיבותיו, שמא חטא גם העובד ברשלנות של ממש, אשר צריכה להילקח בחשבון, שעה שבאים לקבוע את חלוקת האחריות לתאונת עבודה. כבר היו דברים מעולם, שחרף המגמה הבסיסית הנ"ל הוטלה על העובד אחריות כבדה משל המעביד…"
וכן בענין שיריזאן הנ"ל.

בעניין ע"א 435/85 מחמור בע"מ נ' אסתר אטדגי פרחאן, פ"ד מ"א(4) 524 (1987) מצינו:

רק אם יצליח המעביד המזיק להראות, שהעובד הפעיל שיקול-דעת עצמאי באופן שהוא יצר את הסיכון כתוצאה מהחלטתו החופשית ולא רק פעל בתוך דל"ת אמות הסיכון שיצר המעביד על-ידי הפרת חובתו החקוקה, עד שפגיעתו הייתה פועל יוצא מאותו סיכון, רק אז ייחס בית המשפט אשם תורם לעובד ויאמר, כי עליו לשאת בחלק מן הנזק".